| |
אדם
חווה את המציאות באמצעות חושיו, אך מפרש אותה דרך מסננת מוחו.
(האסטדורף וקאנטריל).
 תהליך
התפיסה האנושית הוא הגורם המקשר את האדם לסביבה - גורם חיוני להבנת
המאורעות היום-יומיים השונים ולקבלת החלטות הקשורות אליהם. ואולם,
מחקרים בשדה התפיסה האנושית הראו שתהליך זה מלווה במלכודות שונות
ומשונות. אנשים רגילים לראות בתפיסה האנושית תהליך פאסיבי. אנחנו
רואים, שומעים, מריחים, טועמים ומרגישים אירועים שונים שנקלטים בחושים
שלנו. אנחנו סוברים שהחושים קולטים "ומקליטים". אבל התפיסה
האנושית איננה תהליך פאסיבי, אלא אקטיבי. החושים מספקים את הקלט
המציאותי וקלט זה נגרס במערבולת התפיסתית. התפיסה האנושית "בונה"
מציאות, ולא משקפת אותה. "מרכיבה" מציאות ולא מקליטה אותה.
כל אדם ותפיסתו, כל אדם והמציאות שלו. תפיסת המציאות יחסית ואיננה
קבועה. הכל בעיני המתבונן. תהליך הסקת המסקנות איננו מושפע בעיקר
מהעובדות היבשות, אלא משלל אלמנטים שונים, כמו רגשות, חוויות עבר,
השכלה, ערכים תרבותיים, המערכת הסביבתית והנורמות הארגוניות. יתרה
מזאת, מחקרים פסיכולוגים הוכיחו שאנשים שונים יגיעו למסקנה שתגרום
להם קורת-רוח נוכח אותם אלמנטים אינדיבידואלים, וזאת על-אף וללא
קשר למצגים העובדתיים. ניתן לדמות את התהליך הזה כראיית העולם דרך
עדשה, או מסך, בעלי פוקוס משתנה, שעלול לעוות את התמונה. "עדשות"
אלה ידועות בשמות רבים: הלך מחשבה (mind-set), מודלים מחשבתיים,
הטיות או הנחות אנליטיות.
מחקרים
רבים בתחום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית ומדע קבלת ההחלטות, הראו כיצד
מגבלות קוגנטיביות שונות גורמות לבני-אדם להפעיל אסטרטגיות פשטניות
שונות וכללי-אצבע כדי להקל על נטל עיבוד המידע בשעת בחירה וקבלת
החלטות. כללי-אצבע פשטניים אלה עוזרים לנו בדרך-כלל להתגבר על מורכבויות
ואי-בהירויות. אבל בנסיבות רבות אחרות - במיוחד כאשר מדובר בקבלת
החלטות על-בסיס הערכות הסתברותיות - אותם כללי אצבע פשטניים מעגנים
טעויות סיסטמטיות בתהליך קבלת ההחלטות. אותן טעויות סיסטמיות, ידועות
בשם "הטיות קוגנטיביות" וחוקרים שונים הוכיחו בעשורים
האחרונים כיצד הן מקרינות על היכולת לקבל החלטות פיננסיות סבירות.
שגיאות מנטליות אלה חוזרות ועולות בקביעות במחקרים ולכן ניתן גם
למדוד ולצפות אותן.
דף זה פותח בפניכם דלת
לעולם ההטיות הקוגנטיביות. המאמרים המובאים בו, כמו גם המאמרים האחרים
באתר, חוקרים תופעות שונות הנגזרות מהן. קריאה והפנמת הנקרא תציב
אתכם בעמדה טובה יותר בשוק ההון. היכרות עם הבעיות הרגשיות הנלוות,
תאפשר לכם "להילחם" בהן ולנסות למנוע חזרה עליהן כאשר
אתם סוחרים.
|
[ליברמור]
"וול סטריט לעולם לא משתנה. הכיסים משתנים, השחקנים משתנים,
המניות משתנות, אבל וול-סטריט לעולם לא משתנה, מכיוון שהטבע האנושי
לעולם לא משתנה".
|
[וינר]
"התנהגות אנושית באופן כללי, ובין היתר בשוק ההון, איננה כפופה
לבחינה מדוקדקת ורצופה של חישובים כלכליים-תועלתניים, אלא משלבת וכוללת
רפלקסים, פעולות אימפולסיביות, אינסטינקטים, הרגלים, מנהגים, אופנות,
סגנונות והתפרצויות רגשיות לא יציבים ולא רציונליים". |
[שפרין] "אנשים
מבצעים טעויות קוגנטיביות בתהליך קבלת ההחלטות. טעויות אלה גורמות
למחיר ניירות-הערך לסטות ולהיות שונה מהמחיר התיאורתי בסביבה נטולת
טעויות. אחת מהטענות הבולטות ביותר בתחום הפיננסיה ההתנהגותית היא
שהטיות קוגניטיביות (Cognitive Biases) ותלות-יחסית (Frame Dependence)
גורמות לסטיית מחיר מהותית מהערך הפנדמנטלי, למשך תקופות זמן ארוכות".
|
[לו] זוכה פרס הנובל,
הרברט סיימון, הגה
בשנת 1955 את רעיון "הרציונליות החסומה",
שפותח לאחר מכן ע"י כהנמן וטברסקי. סיימון טען שבני-אנוש אינם
מסוגלים למעשה להשיג את רמת היעילות האופטימלית המונחת בבסיס התאוריות
הכלכליות הקלאסיות הקשורות לבחירה צרכנית. הואיל והאופטימיזציה התועלתנית
יקרה מדי ומשאביהם החישוביים של בני-האנוש מוגבלים, הם מסתפקים באלטרנטיבה
"מספקת". היינו, היעד הוא להגיע לבחירה צרכנית כזו שתהיה
"מספקת", לאו דווקא "אופטימלית". במילים אחרות,
רמת הרציונליות של בני-האדם "חסומה". רעיון זה עומד בניגוד
גמור לגישה האורתודוקסית - "רציונליות תועלתנית" - לפיה
בני-אדם אינם מוגבלים בכח-החישובי שלהם, אינם "חסומים"
בהקשר הרציונלי.
|
פרוייד,
פיננסיה ושוטים, האקונומיסט, 2004.
האינטואיציה האנושית היא מצפן גרוע בכל הקשור לניהול סיכונים. בני
האדם אינם מאומנים לקבל החלטות בנוגע לעתיד הלא ודאי. בשנות החמישים
והשישים של המאה הקודמת, פעלה קבוצת מדענים אמריקאים למצוא שיטה
מדעית לניהול סיכונים. הם כינו את שדה המחקר הזה "מדע ההחלטות",
ומדע זה נועד להוציא את האלמנט האנושי מתחום הערכת הסיכונים. קבוצת
המדענים יצרה מודל ממוחשב, שידע להעריך את ההסתברויות השונות של
מגוון התרחישים העתידיים השונים ולמצוא את דרך הפעולה הסבירה ביותר.
כך נוטרל האלמנט האנושי. מודלים כאלו, כך חשבו המדענים, יוכלו לענות
על מגוון שאלות, כגון האם כדאי לבנות מפעל מסויים, כיצד למנוע וללחום
במחלות וכיצד לנהל השקעות. מחלקות העסקים באוניברסיטאות מיהרו לאמץ
את המודלים הנ"ל ואת השיטות הרלבנטיות. אפילו קובעי מדיניות
אחדים שוכנעו. ימי הזוהר של "מדע ההחלטות" היו ככל הנראה
ימי מלחמת וייטנאם, כאשר שר ההגנה האמריקאי דאז (מקנמרה) עשה שימוש
בטכניקות הנ"ל כדי לצפות את תוצאת הסכסוך (בדיעבד, ללא הצלחה).
אבל באופן כללי, המודלים הללו נותרו יתומים ולא אומצו באופן רחב.
מקבלי ההחלטות, בין אם עסקיות או פוליטיות, נטו שלא להעביר את שרביט
ההכרעה למחשב. הם העדיפו ללכת בעקבות "תחושות-הבטן" שלהם.
דניאל כהנמן, פסיכולוג צעיר בשנות השישים, הבחין כי לאנשים קשה מאוד
לקבל את הלוגיקה במדע ההחלטות. מכאן התחיל במחקר חייו - להוכיח עד
כמה אנשים מתנהגים למעשה באופן בלתי רציונלי. כאשר התחיל כהנמן וחבריו
לחקור את התחום, נחשב רעיון הכללת תובנות פסיכולוגיות בתחום הכלכלה
וניהול העסקים, כרעיון איזוטרי. כיום, תחום הפיננסיה ההתנהגותית
מקובל ואף פורח ובשנת 2002 קיבל פרופסור כהנמן את פרס נובל לכלכלה
על מחקרו. כהנמן הוכיח לא רק שאנשים מתנהגים באופן לא רציונלי כאשר
הם מנסים לקבל החלטות בסביבה של אי-ודאות, אלא שאי-הרציונליות היא
סיסטמטית וצפויה.
|
 "פיננסיה
התנהגותית", פרופ' טרי אודין, 2002
שידור הרצאתו (וידאו באנגלית) של פרופ' אודין באוניברסיטת ברקלי-קליפורניה,
בה הוא נותן הסבר כללי ומקיף על האלמנטים היחודיים בשדה המחקר ההתנהגותי-כלכלי,
לרבות הבסיס הפסיכולוגי של סנטימנט המשקיעים והטיותיהם הקוגניטיביות
(בטחון מופרז, הסלידה מהפסדים ועוד).
|
|
|
התובנות
הפסיכולוגיות שזכו בפרס נובל בכלכלה, תקציר פרי-עטה של מיה בר-הלל
"פרס נובל לכלכלה הוענק לפסיכולוג דניאל כהנמן על מחקריו עם
הפסיכולוג עמוס טברסקי ז"ל אודות תהליכי קבלת החלטות בתנאי
אי ודאות, והערכות סובייקטיביות של אי ודאות. השניים הציעו את תורת
הערך (Prospect theory) כחלופה דסקריפטיבית לתורת התועלת, התורה
הנורמטיבית השלטת של קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. כהנמן וטברסקי
טענו שהפסיכולוגיה האנושית מונעת מאנשים להיות רציונליים במובן הנדרש
על ידי תורת התועלת -- מובן של עקביות -- משתי סיבות עיקריות: ראשית,
משום שאנו רגישים יותר לשינויים במצבינו (כלכלי או אחר) מאשר למצבים
עצמם, עובדה שלא מובאת בחשבון על ידי תורת התועלת. כך, ההתיחסות
תהיה שונה לשני מסלולים שונים המביאים לאותו מצב סופי (למשל, חסכון
בגלל הנחה של 50% על פריט שעולה 100 ש"ח לעומת הנחה של 5% על
פריט שעולה 1000 ש"ח). בנוסף, אנו גם רגישים יותר לשינויים
לרעה מאשר לשינויים לטובה. שנית, אנחנו רגישים לא רק למה שקורה בפועל
אלא למה שקורה תחת תיאור זה או אחר, מה שהופך אותנו לבלתי עקביים
מנקודת הסתכלות קונסקוונציונלית (למשל, לאבד 100 ש"ח בדרך אל
קופת התיאטרון, או לאבד כרטיס תיאטרון בשווי 100 ש"ח בדרך לתיאטרון).
המאמר מתאר מקצת מן הממצאים האמפיריים שהולידו את תורת הערך, ומקצת
מעיקריה של תורה זו".
|
  Prospect
Theory: An Analysis of Decision under Risk, Kahneman and Tversky
Kahneman and Tversky's theory, developed over a thirty year period,
is highly important in economics and especially in financial economics.
In 2002 Daniel Kahneman shared the Nobel Prize in Economics but
unfortunately Amos Tversky had died by that time and did not get
his share of the fame. Kahneman and Tversky started their research
investigating apparent anomalies and contradictions in human behavior.
Subjects when offered a choice formulated in one way might display
risk-aversion but when offerred essentially the same choice formulated
in a different way might display risk-seeking behavior. For example,
as Kahneman says, people may drive across town to save $5 on a
$15 calculator but not drive across town to save $5 on a $125
coat. Some of the problems of interpreting human behavior in the
face of risk has to do with the problem of people making decisions
on the basis of subjective assessments of probabilities which
may be quite different from the objective or true probabilities.
The theory suggests that there are two major outcomes about the
effect of framing a decision problem in gain versus loss terms.
First, it holds that people are risk-averse when a decision problem
is formulated in terms of gain and risk-prone when the problem
is formulated in terms of loss. Second, it suggests that people
exibit loss aversion, i.e., that losses loom larger than gains.
|
As
Two Economists Debate Markets, The Tide Shifts, 2004
  For
forty years, economist Eugene Fama argued that financial markets
were highly efficient in reflecting the underlying value of stocks.
His long-time intellectual nemesis, Richard Thaler, a member of
the "behaviorist" school of economic thought, contended
that markets can veer off course when individuals make stupid decisions.
In May (2004), 116 eminent economists and business executives gathered
at the University of Chicago Graduate School of Business for a conference
in Mr. Fama's honor. There, Mr. Fama surprised some in the audience.
A paper he presented, co-authored with a colleague, made the case
that poorly informed investors could theoretically lead the market
astray. Stock prices, the paper said, could become "somewhat
irrational". Coming from the 65-year-old Mr. Fama, the intellectual
father of the theory known as the "efficient-market hypothesis,"
it struck some as an unexpected concession. For years, efficient
market theories were dominant, but here was a suggestion that the
behaviorists' ideas had become mainstream. "I guess we're all
behaviorists now," Mr. Thaler, 59, recalls saying after he
heard Mr. Fama's presentation". |
Psychology
of Intelligence Analysis (CIA), Heuer, 1999
This volume pulls together and republishes, with some editing, updating,
and additions, articles written during 1978-86 for internal use
within the CIA Directorate of Intelligence. Four of the articles
also appeared in the Intelligence Community journal Studies in Intelligence
during that time frame. The information is relatively timeless and
still relevant to the never-ending quest for better analysis. The
articles are based on reviewing cognitive psychology literature
concerning how people process information to make judgments on incomplete
and ambiguous information. |
A
Survey of Behavioral Finance, Barberis and Thaler, 2002
"Behavioral finance argues that some financial phenomena can
plausibly be understood using models in which some agents are not
fully rational. The field has two building blocks: limits to arbitrage,
which argues that it can be difficult for rational traders to undo
the dislocations caused by less rational traders; and psychology,
which catalogues the kinds of deviations from full rationality we
might expect to see". |
Behavioral
Economics, Thaler and Mullainathan, 2000
"Behavioral Economics is the combination of psychology and
economics that investigates what happens in markets in which some
of the agents display human limitations and complications. We then
discuss three important ways in which humans deviate from the standard
economic model. Bounded rationality reflects the limited cognitive
abilities that constrain human problem solving. Bounded willpower
captures the fact that people sometimes make choices that are not
in their long-run interest. Bounded self-interest incorporates the
comforting fact that humans are often willing to sacrifice their
own interests to help others". |
From
Homo Economicus to Homo Sapiens, THALER, 2000
"Responding to a request for a forecast is especially tricky
for someone like me, who specializes in other people's biases. Research
in psychology suggests that certain biases are very likely to creep
into my forecasts about the future of economics (or anything else):
Optimism (and wishful thinking), Overconfidence, The False Consensus
Effect and The Curse of Knowledge. I am going to make six bold predictions
about how economics will develop over the next couple decades, forecasts
that are guaranteed to contain every bias mentioned above, as well
as some others. You have been warned". |
Darwins
Mind: The evolutionary foundations of heuristics and biases,
Montier, 2002
"The catalogue of biases that cognitive psychologists have
built up over the last three decades seem to have stem from one
of three roots: self-deception, heuristic simplification (including
affect), and social interaction. This paper attempts to explore
the evolutionary basis of each of these roots".
|
Behavioral
Finance and the Sources of Alpha, Fuller, 2000
"Behavioral finance is the integration of classical economics
and finance with psychology and the decision-making sciences. Behavioral
finance is an attempt to explain what causes some of the anomalies
that have been observed and reported in the finance literature.
Behavioral finance is the study of how investors systematically
make errors in judgement, or "mental mistakes". This article
provides a general discussion of behavioral finance and presents
some insights from this field that apply to the problems plan sponsors
face when evaluating and selecting active equity managers. |
Aspects
of Investor Psychology: Beliefs, preferences, and biases investment
advisors should know about, Kahneman and Riepe.
"To advise effectively, advisors must be guided by an accurate
picture of the cognitive and emotional weaknesses of investors that
relate to making investment decisions: their occasionally faulty
assessment of their own interests and true wishes, the relevant
facts that they tend to ignore, and the limits of their ability
to accept advice and to live with the decisions they make. Our article
sketches some parts of that picture, as they have emerged from research
on judgment, decisionmaking and regret over the last three decades.
The biases of judgment and decision making have sometimes been called
cognitive illusions. Like visual illusions, the mistakes of intuitive
reasoning are not easily eliminated. The goal of learning about
cognitive illusions and decision-making is to develop the skill
of recognizing situations in which a particular error is likely.
In such situations, intuition cannot be trusted and it must be supplemented
or replaced by more critical or analytical thinking. An ability
to recognize situations in which one is likely to make large errors
is a useful skill for any decision-maker". |
Human
Behavior and the Efficiency of the Financial System, Shiller,
1997
"Recent literature in empirical finance is surveyed in its
relation to underlying behavioral principles, principles which come
primarily from psychology, sociology and anthropology. The behavioral
principles discussed are: prospect theory, regret and cognitive
dissonance, anchoring, mental compartments, overconfidence, over-
and underreaction, representativeness heuristic, the disjunction
effect, gambling behavior and speculation, perceived irrelevance
of history, magical thinking, quasi-magical thinking, attention
anomalies, the availability heuristic, culture and social contagion,
and global culture". |
From
Efficient Market Theory to Behavioral Finance, Shiller, 2002
The efficient markets theory reached the height of its dominance
in academic circles around the 1970s. Faith in this theory was eroded
by a succession of discoveries of anomalies, many in the 1980s,
and of evidence of excess volatility of returns. Finance literature
in this decade and after suggests a more nuanced view of the value
of the efficient markets theory, and, starting in the 1990s, a lot
of the focus of academic discussion shifted away from econometric
analyses of time series on prices, dividends and earnings towards
developing models of human psychology as it relates to financial
markets. The field of behavioral finance developed. Some important
developments in the 1990s and recently include feedback theories,
models of the interaction of smart money with ordinary investors,
and evidence on obstacles to smart money. |
So
what's your bias?
"Human beings are creatures of habit. While situations vary,
people have recurring tendencies. Since the beginning of civilization,
man has tried to understand and predict how others might behave
in certain situations. Markets are made up of people, thus, human
tendencies are reflected in the pricing and volatility of securities.
Investors would like to believe that they and other investors act
rationally, even in the most stressful situations. But think about
how irrational investors become when they get caught up in speculative
markets. By our very nature, humans are tied to emotions. By understanding
some of the psychological biases interfere with the investment process,
we can hope to move one step farther from those pitfalls".
|
Psychology
& Behavioral Finance
"Much of economic and financial theory is based on the notion
that individuals act rationally and consider all available information
in the decision-making process. However, researchers have uncovered
a surprisingly large amount of evidence that this is frequently
not the case. Dozens of examples of irrational behavior and repeated
errors in judgement have been documented in academic studies. The
evidence reveals repeated patterns of irrationality, inconsistency,
and incompetence in the ways human beings arrive at decisions and
choices when faced with uncertainty". |
The
Psychophysiology of Real-Time Financial Risk Processing, Lo
and Repin, 2002
"A longstanding controversy in economics and finance is whether
financial markets are governed by rational forces or by emotional
responses. We study the importance of emotion in the decisionmaking
process of professional securities traders by measuring their physiological
characteristics, e.g., skin conductance, blood volume pulse, etc.,
during live trading sessions while simultaneously capturing real-time
prices from which market events can be defined. In a sample of 10
traders, we find significant correlation between electrodermal responses
and transient market events, and between changes in cardiovascular
variables and market volatility. We also observe differences in
these correlations among the 10 traders which may be systematically
related to the traders' levels of experience". |
Neuroeconomics:
How neuroscience can inform economics, Camerer, Loewenstein
and Prelec, 2005
"When early neoclassical economists built economic theory on
a foundation of individual behavior, the psychological model they
adopted was an old one. They saw human behavior as the outcome of
a process of decision-making, weighing costs and benefits of actions
to maximize utility (i.e., happiness, a la Bentham). Economists
of this era had doubts about the plausibility of utility maximization.
Viner (1925) lamented that: Human behavior, in general, and presumably,
therefore, also in the market place, is not under the constant and
detailed guidance of careful and accurate hedonic calculations,
but is the product of an unstable and unrational complex of reflex
actions, impulses, instincts, habits, customs, fashions and hysteria.
Neuroscience research points to two generic inadequacies of [the
former] approach. First, much of the brain is constructed to support
'automatic' processes, which are faster than conscious deliberations
and which occur with little or no awareness or feeling of effort.
Because the person has little or no introspective access to, or
volitional control over them, the behavior these processes generate
need not conform to normative axioms of inference and choice (and
hence cannot be adequately represented by the usual maximization
models). Second, our behavior is under the pervasive and often unrecognized
influence of finely tuned affective (emotion) systems that are localized
in particular brain regions and whose basic design humans share
with many other animals. These systems are absolutely essential
for daily functioning. When affective systems are damaged or perturbed,
by brain damage, stress, imbalances in neurotransmitters, alcohol,
or the 'heat of the moment', the deliberative system generally is
not capable of getting the job done alone". |
Investment
Behavior and the Dark Side of Emotion, Shiv, Loewenstein, Bechara,
and Damasio, 2005
Can dysfunction in neural systems subserving emotion lead, under
certain circumstances, to more advantageous decisions? To answer
this question, we investigated how normal participants, patients
with stable focal lesions in brain regions related to emotion (target
patients), and patients with stable focal lesions in brain regions
unrelated to emotion (control patients) made 20 rounds of investment
decisions. Target patients made more advantageous decisions and
ultimately earned more money from their investments than the normal
participants and control patients. When normal participants and
control patients either won or lost money on an investment round,
they adopted a conservative strategy and became more reluctant to
invest on the subsequent round; these results suggest that they
were more affected than target patients by the outcomes of decisions
made in the previous rounds. |
A
Short Course in Thinking about Thinking, a "Master Class"
By Danny Kahneman, Edge Foundation, 2007
"Danny Kahneman is simply the most distinguished living psychologist
in the world, bar none. Trying to say something smart about Danny's
contributions to science is like trying to say something smart
about water: It is everywhere, in everything, and a world without
it would be a world unimaginably different than this one".
Kahneman recently gave a 2-day "Master Class" for a
group of twenty leading American business/Internet/culture innovators
- a microcosm of the recently dominant sector of American business
- in Napa, California in July. There, he lectured on his ideas
and research in diverse fields such as human judgment, decision
making and behavioral economics and well-being.
|
חקר
האושר, פרופ' כהנמן, אוניברסיטת תל-אביב, 2003
מגמות
בחקר האושר, פרופ' כהנמן האוניברסיטה העברית בירושלים, 2003
שידור שתי הרצאותיו (בעברית) של פרופ' דניאל כהנמן על חקר האושר, שדה
מחקר בסיסי בתחום הפיננסיה ההתנהגותית המשפיע עמוקות על אופי ההחלטות
האנושיות. |
והרי
תחזית האושר, עיתון הארץ, 2003
האם זכייה בלוטו תעשה אותנו מאושרים? האם פיטורים יהרסו אותנו? כולם
בטוחים שכן, אבל חוקרים אמריקאים מתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה - ביניהם
דניאל כהנמן - בדקו ומצאו שכמעט בטוח שלא. למעשה כל מה שאנחנו חושבים
שנרגיש הוא לא נכון. |
|
