הערה מקדימה: דף זה, לרבות הקישורים שבו, מחייב הבנה (בסיסית)
של מרכיבי הדו"חות הכספיים השונים (מאזן, רווח והפסד ותזרים
המזומנים). במידה ואין לכם שמץ של מושג בנושא זה, סדנת ניתוח דו"חות
כספיים (אודיו אנגלית) שבשער הפיננסי תעזור להביא אתכם לרמה סבירה.
יתר סדנאות האודיו מומלצות אף הן - בין למתחילים ובין למתקדמים.
בנוסף, הצבתי בדף הקישורים המומלצים קישור לשני אתרים טובים (האחד
באנגלית והשני בעברית) שמספקים הסברים בסיסיים על מהות הדו"חות
הכספיים ומרכיביהם.
מקורות
מידע גולמי: שני אתרים רשמיים מספקים גישה לכל דיווחי החברות
הציבוריות, לרבות לדו"חות הכספיים (רבעוניים ושנתיים). אתר
הבורסה בתל-אביב - מאיה,
מכיל דו"חות של חברות ישראליות ודואליות ואתרה של רשות ניירות-הערך
האמריקאית - Edgar,
מכיל דו"חות של החברות הנסחרות באמריקה (לרבות דואליות).
השלב
הראשוני לאומדן חוזקה הפיננסי של כל חברה וחברה הינו הצגת המאזן
וד"וח הרווח-וההפסד בערכים אחידים (אחוזים) ובצורה סדרתית (זיהוי
מגמות). טכניקת הניתוח בערכים אחידים (Common-Size Analysis) מאפשרת
לאנליסטים לבחון את מרכיבי המאזן ודו"ח הרווח וההפסד (דו"ח
הפעילות) ביחס לנתון החשוב בכל דו"ח (סך כל הנכסים במאזן וסך
כל ההכנסות בדו"ח הפעילות). כאשר הטכניקה מיושמת על המאזן,
כל מרכיב בדו"ח מיוצג, באחוזים, כיחס בין המרכיב הרלבנטי לבין
כלל הנכסים. כאשר הטכניקה מיושמת על דו"ח הפעילות, כל מרכיב
בדו"ח מיוצג, באחוזים, כיחס בין המרכיב הרלבנטי לבין כלל ההכנסות
(המכירות). השיטה מספקת רמזים חשובים בקשר לבריאותה הפיננסית ורווחיותיה
של החברה.
שיטת
הערכים-האחידים מנתחת שני מצבים - ניתוח ורטיקלי (אנכי) וניתוח הוריזונטלי
(אופקי).
ניתוח
ורטיקלי (אנכי) מתייחס לשנה אחת (או רבעון אחד) - כל מרכיבי המאזן
מובעים כאחוז מסך כל הנכסים וכל מרכיבי דו"ח ההכנסות מובעים
כאחוז מסך כל המכירות נטו. השיטה מאפשרת לאנליסטים לזהות במהירות
שינויים מבניים במאזן או בדו"ח הפעילות לאורך פרק זמן מסויים.
לדוגמא, אם המלאי מהווה 20% מכלל הנכסים בשנה ראשונה וקפץ ל-28%
מכלל הנכסים בשנה שלאחריה, אנליסט יוכל לזהות מייד את השינוי הזה
באמצעות ניתוח ורטיקלי. בעקרון, המרכיבים אמורים לנוע בהתאמה האחד
לשני לאורך הזמן.
בניתוח
הוריזונטלי (אופקי) ניתן לזהות מגמות לאורך פרק הזמן הנבדק. שנה
מסוימת נקבעת כשנת הבסיס והנתונים בשנים הבאות מחושבים כאחוז שינוי
מאותה שנת בסיס.
בדוגמא
הבאה, ניתן לראות את התועלת הרבה בניתוח ערכים-אחידים לדו"ח
המאזן ולדו"ח הפעילות:
Balance
Sheet
$
in thousands |
2nd
year |
1st
year |
Horizontal
% |
Vertical
% of Assets 2nd year |
Vertical
% of Assets 1st year |
ASSETS |
|
|
|
|
|
Current
Assets |
|
|
|
|
|
Cash
and Cash Equivalents |
16,329 |
23,244 |
-29.75% |
11.93% |
28.39% |
Accounts
Receivable, less allowance for doubtful account of $736
and $752 |
39,766 |
16,041 |
147.90% |
29.05% |
19.59% |
Inventories |
45,106 |
22,501 |
100.46% |
32.95% |
27.49% |
Other
current assets |
936 |
239 |
291.63% |
0.68% |
0.29% |
Total
current assets |
102,137 |
62,025 |
64.67% |
74.62% |
75.76% |
Property
and equipment, net |
33,606 |
19,588 |
71.56% |
24.55% |
23.93% |
Other
Assets |
1,13 |
253 |
348.22% |
0.83% |
0.31% |
Total
Assets |
136,877 |
81,866 |
67.20% |
100.00% |
100.00% |
LIABILITIES
& EQUITY |
|
|
|
|
|
Accounts
payable |
37,160 |
12,228 |
203.89% |
27.15% |
14.94% |
Current
portion of long-term debt |
946 |
1,74 |
-45.69% |
0.69% |
2.13% |
Accrued
compensation and related expenses |
2,82 |
1,74 |
61.51% |
2.06% |
2.13% |
Accrued
warranty expense |
1,37 |
2,08 |
-34.04% |
1.00% |
2.54% |
Other
current liabilities |
4,38 |
3,27 |
33.96% |
3.20% |
4.00% |
Total
current liabilities |
46,686 |
21,073 |
121.54% |
34.11% |
25.74% |
Long-term
debt |
23,877 |
20,771 |
14.95% |
17.44% |
25.37% |
Preferred
stock, $1.00 par value |
118 |
133 |
-11.28% |
0.09% |
0.16% |
Comon
stock, $0.01 par value |
226 |
193 |
17.10% |
0.17% |
0.24% |
Common
stock warrants |
7 |
15 |
-53.33% |
0.01% |
0.02% |
Capital
contributed in excess of par value of preferred and common
stock |
65,348 |
62,021 |
5.36% |
47.74% |
75.76% |
Notes
receivable from officers collateralized by common stock |
--- |
(260) |
--- |
-0.19% |
--- |
treasury
stock, at cost, 2,000 shares |
(16) |
--- |
--- |
-0.01% |
--- |
Retained
earnings (accumulated deficit) |
631 |
(22,080) |
-102.86% |
0.46% |
-26.97% |
Total
stockholders' equity |
66,314 |
40,022 |
65.69% |
48.45% |
48.89% |
Total
liabilities and equity |
136,877 |
81,866 |
67.2% |
100% |
100% |
Income
Statement
$
in thousands, except per share data |
2nd
year |
1st
year |
Horizontal
% |
Vertical
% of Sales 2nd year |
Vertical
% of Sales 1st year |
Net
sales |
184,861 |
113,951 |
62.23% |
100% |
100% |
Cost
of sales |
137,936 |
111,445 |
23.77% |
74.62% |
97.80% |
Gross
profit (margins) |
46,925 |
2,50 |
1772.51% |
25.38% |
2.20% |
Selling,
general, and administrative expenses |
14,459 |
12,217 |
18.35% |
7.82% |
10.72% |
Research
and development |
8,55 |
4,20 |
103.50% |
4.63% |
3.69% |
Total
operating expenses |
23,014 |
16,421 |
40.15% |
12.45% |
14.41% |
Income
(loss) from operations |
23,911 |
(13,915) |
-271.84% |
12.93% |
-12.21% |
Other
income |
1,29 |
708 |
82.34% |
0.70% |
0.62% |
Other
expenses |
(2,142) |
(3,174) |
-32.51% |
-1.16% |
-2.79% |
Income
(loss) before income taxes and extraordinary credit |
23,060 |
(16,381) |
-240.77% |
12.47% |
-14.38% |
Provisions
for income taxes |
2,77 |
392 |
608.93% |
1.50% |
0.34% |
Income
(loss) before extraordinary credit |
20,281 |
(16,773) |
-220.91% |
10.97% |
-14.72% |
Extraordinary
credit - reduction of income taxes from utilization of tax
loss carryforward |
2,43 |
|
|
1.31% |
0.00% |
Net
Income |
22,711 |
(16,773) |
-235.40% |
12.29% |
14.72% |
Income
(loss) per share |
|
|
|
|
|
Income
(loss) before extraordinary credit |
$0.5 |
($0.88) |
-163.64% |
|
|
Extraordinary
credit |
$0.0 |
|
|
|
|
Net
Income (loss) |
$0.6 |
($0.88) |
-171.59% |
|
|
Common
and common equivalent shares used in computing per share
amounts |
35,982 |
19,026 |
89.12% |
|
|
ניתוח
ורטיקלי
סימן
אזהרה מספר 1: יתרת הלקוחות (חשבונות לקבל) מהווים חלק גדול הרבה
יותר מכלל נכסי המאזן. הנתון קפץ מ-19.6% בשנה הראשונה לעבר 29%
בשנה השניה.
סימן
אזהרה מספר 2: המלאי מהווה חלק גדול יותר מכלל נכסי המאזן. הנתון
קפץ מ-27.5% בשנה הראשונה ל-32.9% בשנה השניה.
סימן
אזהרה מספר 3: רמת המזומנים ושווי-ערך מזומן מהווה חלק קטן יותר
מכלל הנכסים. בסיס המזומנים צנח מרמת 28.4% בשנה הראשונה ל-11.9%
בשנה השניה.
סימן
אזהרה מספר 4: שולי הרווח הגולמי (Gross Margin) גדלו משמעותית,
מרמת 2.2% לרמת 25.38% (פי עשר). המרווח נוטה להיות קבוע לאורך הזמן
וחריגה משמעותית כזו צריכה לעורר חשד גדול.
סימן
אזהרה מספר 5: שיפור משמעותי ברמת הוצאות המכר לעומת המכירות. הוצאות
מכר, כלליות והנהלה ירדו מ-10.72% מכלל המכירות ל-7.82%. שיפור גדול
כגון זה עשוי להיות תוצאה של היוון פסול של הוצאות תפעוליות (העברת
הוצאות שוטפות לתקופות דיווח מאוחרות).
ניתוח
אופקי (מגמתי)
סימן
אזהרה מספר 6: חשבונות לקבל צמחו מהר יותר מהמכירות. המכירות גדלו
ב-62%, אבל יתרת הלקוחות זינקה 148%. דוגמאות והסבר מפורט על משמעות
היחס השלילי הזה, בדף
זה.
סימן
אזהרה מספר 7: המלאי גדל מהר יותר מהמכירות. רמת המלאי זינקה ב-100%.
הזינוק במלאי ביחס למכירות עשוי לרמז על בעיות שוק או מלאי שמתיישן.
בשני המקרים קיים פוטנציאל לפגיעה ברווחיות (מחיקות מלאי, או מתן
הנחות משמעויות כדי לדחוף סחורה לשוק). דוגמאות והסבר מפורט על משמעות
היחס השלילי הזה, בדף
זה.
סימן
אזהרה מספר 8: ירידה חדה ברמת המזומנים לעומת המכירות. בשעה שהמכירות
קפצו ב-62%, רמת המזומנים ירדה ב-29.75%. באופן נורמלי, גידול במכירות
חייב להביא גידול ברמת המזומנים.
סימן
אזהרה מספר 9: רמת הנכסים השוטפים והנכסים האחרים גדלה מהר יותר
(292% ו-348%) מהגידול המכירות. הדבר עשוי לרמוז על ניסיון להוון
למאזן הוצאות שוטפות שאמורות להיכלל בדו"ח הפעילות.
סימן
אזהרה מספר 10: חשבונות לשלם (203.89%) גדלו מהר יותר מהמלאי - פי
שתיים. עובדה זו מעוררת תהייה. אולי חשבונות לשלם כוללים מרכיבים
אחרים שלא אמורים להיכלל בחשבון זה, או אולי החברה מנסה לדחות תשלומים
לספקים כדי להציג מלאכותית את תזרים המזומנים התפעולי באור חיובי
(כפי שנעשה עפ"י הדיווחים בחברת קלאבמרקט
שהתמוטטה בשנת 2005). בין כך ובין כך הדבר מחייב בדיקה.
סימן
אזהרה מספר 11: הוצאות מכר, הנהלה וכלליות (SG&A) עלו לאט יותר
מהמכירות. אף שהמכירות צמחו ב-62%, הוצאות SG&A עלו רק ב-18%.
שיפור חריג כזה עשוי להוות ראיה להיוון (למאזן) של הוצאות תפעוליות
(כפי שהתבצע בפרשיית חברת וורלדקום
בשנת 2002) או לניפוח מלאכותי של הכנסות, או רמז להפחתה מלאכותית
זמנית של ההוצאות התפעוליות בכדי לעמוד ביעדי הרווח (מנהלי כספים
עשויים להפחית באופן זמני (ברבעון האחרון בשנה למשל) מרכיב מסויים
מההוצאות התפעוליות (למשל הוצאות מו"פ, פרסום, תחזוקה) כדי
להשפיע על השורה התחתונה - דוגמאות לכך ניתן ללמוד מהמחקר בקישור
הזה).
ניתוח
דו"ח תזרים המזומנים
דו"חותיה
הכספיים של כל חברה וחברה מורכבים ממאזן, דו"ח הכנסות/פעילות
ודו"ח תזרים המזומנים. אף שכל דו"ח ודו"ח חשוב ומציג
זווית אחרת של מצבה הפיננסי של החברה, דו"ח תזרים המזומנים
הוא מבין היותר חשובים. בדיוק כפי שהמצב הנזיל בחשבון הבנק של אדם
פרטי חשוב כדי לאמוד את הגמישות הפיננסית שלו, כך גם בחברה - היעד
הבסיסי של ניהול המזומנים הוא להבטיח שסכום המזומנים הזורם לעסק
יהיה גדול מסכום המזומנים היוצא ממנו. כדי לאמוד נכונה את מצבה הפיננסי
וגמישותה של החברה, יש לנתח ראשית כל את דו"ח תזרים המזומנים
(זרימת המזומנים לתוך העסק או מתוך העסק החוצה).
דו"ח
תזרים המזומנים נובע מדו"ח הרווח וההפסד (דו"ח הפעילות)
ומהמאזן, אך שונה מהם בכך שלא כלולים בו ההכנסות או ההוצאות הנצברות
(זקופות) של החברה, אלא רק ההכנסות וההוצאות שבוצעו בפועל, ומכאן
שהמזומנים אינם זהים להכנסה (רווח) נטו, המוצגת בדו"ח הרווח
וההפסד. ההבדל בין שני הדו"חות הוא שדו"ח הרווח וההפסד
מביא בחשבון גם פריטים חשבונאיים שאינם במזומנים וחשבונות שהופקו
ללקוחות מבלי להתחשב באם הן שולמו או לא. לעומת זאת, בדו"ח
תזרים מזומנים התקבולים כוללים את המזומנים שנכנסו לחברה בפועל (כגון:
גביה מלקוחות, החזרי מע"מ, תקבולים ממכירת רכוש קבוע). התשלומים
בדו"ח תזרים מזומנים כוללים את כל התשלומים של החברה - תשלומים
לספקים (עבור הוצאות ועבור השקעות ברכוש), תשלומים לעובדים, תשלומים
למוסדות והחזרי הלוואות. לעומת זאת, בדו"ח רווח והפסד, ההוצאות
כוללות גם הוצאות שלא שולמו במזומן כגון פחת, הפרשות לחופשה, הפרשה
לפיצויים והוצאות לשלם ואינן כוללות השקעות ברכוש והחזרי הלוואות.
מסיבה זו, דו"ח תזרים המזומנים מציג תמונה אמיתית ואמינה יותר
לגבי הצמיחה הפיננסית של החברה, מצב הנזילות שלה ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.
הדו"ח
מסווג את המזומנים שהוזרמו לעסק או ששימשו את העסק במהלך תקופה מוגדרת,
לשלושה זרמי מזומנים:
1.
תזרים מזומנים תפעולי (Operating Cash Flow) - מתאר את הזרמים הנכנסים
והיוצאים של המזומנים כתוצאה מהפעילות העסקית השוטפת (פעילות הליבה
של החברה), ומשקף את כמות המזומנים שנוצרו מהשירותים או המוצרים
של החברה ואת כמות המזומנים שהוצאו ליצירת ההכנסות (כגון: קניית
חומרים, עלויות שכר ועלויות מכירה, הוצאות מנהלה מחקר ופיתוח ועוד).
2. תזרים מזומנים מפעילות השקעה (Investing Cash Flow) - שינויים
בתזרים מזומנים שמקורם בהשקעות נובעים משינויים בציוד, נכסים או
השקעות המתייחסים למזומנים שמקורם בהשקעה. כלומר, הוצאות חד פעמיות
(או כאלו המבוצעות בתדירות נמוכה) אשר נועדו לצורך השקעה בתשתיות
העסק. בדרך כלל שינויים בתזרים המזומנים שמקורם בהשקעה הם פריטים
של "זרימה מתוך העסק החוצה", מאחר שמשתמשים במזומנים על
מנת לרכוש ציוד חדש, מבנים או נכסים לפרק זמן קצר (כמו ניירות ערך
סחירים). עם זאת, כאשר החברה מוכרת את נכסיה, העסקה היא עסקה של
"זרימת מזומנים לתוך העסק".
3. תזרים מזומנים מפעילות מימון (Financing Cash Flow) - מתאר את
זרימת ההון ממקורות חיצוניים ואליהם, כמו מלווים, משקיעים ובעלי
מניות. הלוואה חדשה, פירעון של הלוואה, הנפקה של מניות ותשלום דיבידנדים
הם חלק מהפעילויות שכוללים בחלק זה של דו"ח תזרים המזומנים.
כאשר
מנתחים את דו"ח התזרים יש לשים לב לתזרים התפעולי ובמיוחד ליחס
הבא: עלייה ברווח הנקי המדווח חייבת לבוא לכדי ביטוי גם בעלייה תואמת
(פחות או יותר) בתזרים המזומנים התפעולי. גידול חריג ברמת הרווח
הנקי לעומת הגידול בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת (התפתחות סטייה
ביניהם) מעיד על בעיות פיננסיות שונות ועל הצגה מטעה של מצב העניינים
הפיננסי. מחקרים אקדמאים (Sloan,
1996, ומחקר
ההמשך, 2004) גילו לאחרונה שמשקיעים עשויים להשיג תשואות עודפות
ע"י השוואה פשוטה של הרווח הנקי לתזרים המזומנים התפעולי וזיהוי
סטיות בינהם, הואיל וניתן לצפות מראש שחברות המדווחות על רווח נקי
גבוה משמעותית מהתזרים התפעולי (בדר"כ עקב מרכיבי מלאי ויתרת
לקוחות גבוהים), סובלות מירידה ברווחיות בשנים שלאחר מכן. המחקרים
הוכיחו שמרבית המשקיעים, האנליסטים,
המבקרים הפיננסים וגם השורטיסטים
אינם לוקחים בחשבון נתונים אלה.

אם
לדוגמא רווחי החברה המדווחים צומחים הרבה מעל תזרים המזומנים מהפעילות
השוטפת, הדבר עשוי לאותת שהעסקים אינם כה בריאים כפי שהחברה מנסה
להציגם בשורה התחתונה. ברגע שמזוהה חריגה בין צמיחת הרווח הנקי המדווח
לבין תזרים המזומנים מפעילות שוטפת - יש לבדוק מדוע נוצרה החריגה,
האם מדובר באנומליה חד-פעמית או שמא הנהלת החברה מנסה לשחק עם הדיווח
באופן מגמתי (למשל, עושה שימוש פסול בהכנסות חד-פעמיות או ביתרת
הלקוחות כדי להגדיל מלאכותית את שורת הרווח). משקיע סביר לעולם לא
יתמקד ברווח המדווח - תזרים המזומנים חשוב פי כמה וכמה. דוגמא מספרית
לחריגה כזו בין הרווח הנקי המדווח לתזרים המזומנים התפעולי נמצאת
בקישור
זה.
כדי
לכמת את הסטייה בין רווח נקי לבין תזרים תפעולי, ייסד פרופ' Sloan
במחקר הנ"ל את "יחס ההכנסות הזקופות" (Accruals Ratio).
פרופ' Sloan מדרג את החברות בהתאם ליחס זה. ככל שהיחס גבוה יותר
(הווי אומר הכנסות זקופות מהוות מרכיב גדול יותר בשורה התחתונה)
כך איכות הדו"חות נמוכה יותר והחברה הרלבנטית אטרקטיבית פחות.
מאידך, ככל שהיחס נמוך יותר (יחס שלילי יתקבל כאשר התזרים התפעולי
עולה על הרווח הנקי) כך איכות הדוחות גבוהה יותר ואטרקטיביות ההשקעה
בחברה, עולה. בעיקרון, כאשר מופיעות הרבה שורות של ההכנסות הזקופות
בדו"חות - התרחקו מהשקעה בחברה.
כדי
לחשב את ה-Accruals Ratio יש להתחיל עם שורת הרווח הנקי (לדוגמא
35 מיליון) ולהפחית ממנה את התזרים התפעולי (לדוגמא 150 מיליון)
ואת התזרים ההשקעתי (לדוגמא מינוס 35 מיליון) ואז לחלק את התוצאה
בסך כל הנכסים (1000 מיליון לדוגמא). בדוגמאות שהועלו החישוב יהיה
35 פחות 150 פחות מינוס-35 חלקי 1000. התוצאה מוצגת באחוזים. הווי
אומר (8%), מינוס 8%. כל תוצאה מעל 5% נחשבת כהמלצת מכירה. כל תוצאה
נמוכה ממינוס (5%) נחשבת כהמלצת קניה (לשם דוגמא, אנרון וורלדקום
הציגו, לפני ההתמוטטות שלהן, יחס הכנסות זקופות גדול גדול מ-10%).
הואיל
ותזרימי המזומנים הרבעוניים תנודתיים מדי, הניתוח ההשוואתי בין הרווח
הנקי לתזרים התפעולי פועל באופן הטוב ביותר על מספרים שנתיים. בהקשר
זה, פלטפורמת הנתונים של אתר Morningstar הינה אחת הטובות ביותר
הקיימות ברשת. האתר חינמי והיסטוריית הנתונים הפיננסים השונים פרוסה
על-פני 10 שנים (!). הצורה בה מציג האתר את הנתונים הופכת את בחינת
הקורלציה בין נתוני הרווח הנקי לבין תזרים המזומנים התפעולי, לפשוטה.
הנתונים הפיננסים באתר כוללים את דו"ח הרווח וההפסד, דו"ח
תזרים המזומנים והמאזן, בטורים נפרדים לכל אחת מ-10 השנים האחרונות.
ניקח את חברת CHKP כדוגמא. מדף הבית (www.morningstar.com)
הקלידו את שם הנייר וקבלו ציטוט.
בחרו בקישור Financial
Statements (בעמודת קישורים שמאלית). לאחר מכן בעמודת נתוני
התזרים (Ten-Yr
Cash Flows). נתוני הרווחי הנקי מופיעים בשורה הראשונה לכל אחת
מ-10 השנים האחרונות, לרבות ל-12 החודשים האחרונים (TTM - trailing
twelve months) ומתחתם, בשורה האחרונה, מופיעים נתוני התזרים התפעולי
(Cash from Operations). ההשוואה, כפי שצויין לעיל, פשוטה למדי.
להלן
דוגמא ליחס רווח/תזרים שלילי (אדום) ויחס חיובי (ירוק), כפי שהועתק
מאתר morningstar.com:

חשוב לזכור שאף כי קשה הרבה יותר "לשחק" עם סך כל תזרימי
המזומנים בדו"ח התזרים, הדו"ח לא נקי מבעיות וחברות מסויימות
התחילו לפתח שיטות
משחק
גם בדו"ח זה). משחקי החברות הנוגעים לדו"ח התזרים מתמקדים
בסיווג פסול של תזרים השקעתי או תזרים מימוני כתזרים תפעולי, לשם
הצגת האחרון בצורה מלאכותית. היינו העברה פסולה של עסקאות מקטגוריה
אחת בדו"ח התזרים לקטגוריה אחרת.
למעשה,
כללי ה-GAAP מאפשרים לחברות לעשות זאת מבלי לשבור את הכללים ומבלי
לעבור עבירה כלשהי. לדוגמא, אם חברה מפתחת תוכנה ומסווגת את ההוצאות
הנלוות כהוצאות מו"פ, ההוצאות ינוקו מהתזרים התפעולי.
לעומת זאת, אם החברה מהוונת את ההוצאות הנלוות, ההוצאות ינוקו מהתזרים
ההשקעתי. באמצעות היוון הוצאות הפיתוח אם כן, חברה עשויה
להציג תזרים תפעולי מרשים הרבה יותר בצורה מלאכותית (הואיל וההוצאה
תירשם "מחוץ" לתזרים התפעולי" ולא תשפיע עליו כלל).
נקודת
חולשה נוספת שחברות עשויות לנצל לרעה נוגעת למרכיבים תפעוליים בעלי
אופי חד-פעמי. על-מנת להציג תזרים תפעולי חיובי באופן מלאכותי, חברה
עשויה "לשחק" עם מחיקות מלאי, מכירת חלק מחוב הלקוחות
(Securitization), דחיית מועדים לתשלום ספקים, הגדלת מרכיב הפחת
וכיוצ"ב. בדומה למאזן ולדו"ח ההכנסות, כלל-האצבע
המנחה את המנתח הוא זה שמחייב התייחסות לכל מרכיב חריג ביחס לתקופות
קודמות ובדיקת עומק לענין משמעות השינוי, סיבותיו והאם הוא נושא
אופי חד-פעמי או מגמתי.
ניתוח
איכותי
נוסף
על הניתוח הכמותי (Quantitative) - הווי אומר ניתוח היחסים הפיננסים
השונים - חשוב לזכור שכאשר באים לנתח חברה כלשהי, קיימים מספרים
נתונים איכותיים (Qualitative) אותם יש לבדוק. מה למשל יבדיל בין
חברה טובה לחברה פחות טובה, גם אם היחסים הכמותיים מציגים תמונה
דומה? ובכן, חברה טובה תציג שולי רווח גבוהים יותר מאשר חברה גרועה
מאותו המגזר הנבחן (לרבות בבחינה מגמתית), תציג תשואה על הון גבוהה
(Return on Capital), מיתוג נבון למוצריה (קוקה-קולה לדוגמא), מוניטין
ובידול ממתחרותיה (הארלי-דייוידסון לדוגמא), יעילות תפעולית (ג'ילט
לדוגמא), גידול הכנסות ורווחים יציב והשקעה רצינית במחקר ופיתוח
(דאגה למקור רווחים עתידי).
את
הפרמטרים האיכותיים הנ"ל ניתן לבדוק בדו"חותיה הפיננסים
של כל חברה וחברה. לפני קבלת החלטה בדבר השקעה בחברה ספיציפית, משקיע
רציני יקרא לפחות חמישה דו"חות שנתיים אחרונים (5 שנים) ויאסוף
מהם נתונים שיעזרו לו לענות על מספר שאלות קריטיות: מהו מנוע הצמיחה
של החברה? מהו מקור הרווחים של החברה ומאין יגיעו בעתיד? האם החברה
צומחת באופן אורגני או שהיא מגייסת כספים או רוכשת חברות באופן סדרתי?
האם החברה מתבססת על מוצר עיקרי אחד או לקוח גדול אחד או שיש לה
מגוון מוצרים ולקוחות רבים? האם תחזיות ההנהלה התגשמו או שהמנהלים
כשלו לקיים את מה שהבטיחו בדו"חות קודמים? ואם הם כשלו, האם
הם מודים בכך או שמתרצים את הכשלון בגורמים חיצוניים שונים?
בנוסף
לדו"חות הכספיים, קיימים מספרים אתרים חינמיים אשר מספקים את
המידע הפיננסי הנ"ל בצורה קלה ופשוטה לקריאה (בדקו למשל את
אתר morningstar.com
שאופן הצגת הנתונים הפיננסים בו הינו מהיותר טובים ברשת).
המלל
הנלווה לדו"ח השנתיים והרבעוניים (דו"ח הדירקטוריון והביאורים)
חשוב לא פחות מניתוח המספרים. אולם, עקב היקפו הרחב של המלל, חשוב
לפתח שיטות מקילות לסינון המוץ מן הבר. הנחת העבודה השלטת היא שהנהלת
החברה ומנסחי הדו"חות ינסו ככל יכולתם להסתיר אגרסיביות חשבונאית
בערפל של מילים, להדגיש את התקוות ולהמעיט מערכן של בעיות. לכן כאשר
ניגשים לבחון את המלל הנלווה לדו"חות, ניתן לעשות שימוש באפשרויות
חיפוש המלל המצויות בכל פלטפורמה - בין בבראוזרים, בין בתוכנות עיבוד
התמלילים ובין בתוכנת קורא ה-PDF של אדובי.
להלן
מילים ומשפטים אותם חשוב לחפש ולבחון בכל דו"ח ודו"ח.
בהימצא המילה/משפט יש לבחון ולהבין באופן מלא את ההקשר בו היא מופיעה:
1.
מלאי (Inventory, Inventories);
2. מחיקה, מחיקת- (Write-off, Wrote-off, Written-off), בהקשר של
מלאי (Inventory) או כל נכס אחר של החברה;
3. מכירה/שימוש בנכסים שנמחקו (לדוגמא, מכירת מלאי שנמחק מספרי החברה
בעבר). Inventory previously written-off had been utilized; לדוגמא,
סיפור מחיקת המלאי של בחברת אלווריון.
4 . הפרשה, הפרשות, הופרשו וכיוצ"ב Reserves, שינוי בהפרשה
Change in Reserves;
5 . חובות מסופקים (Allowance(s) for bad debts), או החזר מוצרים
(Sales deductions, or Product returns);
6 . שינוי במדיניות חשבונאית (Changes in Accounting Policies or
in Account Classification);
7 . שינוי באומדן/ים חשבונאי/ים או בעקרון/ות חשבונאי/ים (Changes
in Accounting Estimates or Accounting Principle);
8 . יתרת לקוחות, חשבונות לקבל, חשבונות לגבייה (Accounts receivable)
9. הכנסות לקבל (הכנסות שטרם חויבו) (Unbilled Receivables);
10. אחוז ההשלמה (Precentage of Completion);
11 . שינוי במדיניות אשראים את תנאי מכר (Offering customers Financing
or Extended Credit Terms or Payment Terms);
12 . משיכות יתר, גירעון Overdraft;
13. עסקאות עם צד קשור (Related Party Transactions);
14. עסקאות שלא במזומן (Nonmonetary Transactions);
טכניקות
מתקדמות נוספות שעשויות ללמד מראש על התפתחות בעיות פיננסיות, מפורטות
בקישורית
זו.
סיכום
סימני אזהרה נפוצים
Balance
Sheet and Statement of Operations |
Warning
Sign |
Problem
Indicated or Shenanigan Used |
| 1. Cash and equivalents
decline relative to total assets |
Liquidity issues;
may need to borrow |
| 2. Receivables
grow substantially faster than sales. e.g. AGI. |
Perhaps aggressive
revenue recognition – recording revenue too soon or granting
extended credit terms to customers |
| 3. Receivables
grow substantially slower than sales |
Receivables may
have been reclassified as another asset category |
| 4. Bad debt reserves
decline relative to gross receivables. e.g. COLM. |
Underreserving
and inflating operating income |
| 5. Bad debt reserves
rise substantially following a merger. e.g. Amdox |
Company may be
trying to artificially shrink receivables in order to inflate
goodwill and later collect receivable in full |
6.
Unbilled receivables grow faster than sales or billed receivables.
דוגמאות: מגל,
טי.טי.איי
וסאפיינס |
A greater portion
of revenue may be coming from sales under the percentage-of-completion
method |
| 7. Inventory grows
substantially faster than sales, cost of sales, or accounts
payable |
Inventory may
be obsolete, requiring a write-off; company may have failed
to charge the cost of sales on some sales. |
| 8. Inventory reserves
decline relative to inventory |
Undereserving
and inflating operation income |
| 9. Prepaid expenses
shoot up relative to total assets |
Perhaps improperly
capitalizing certain operating expenses |
| 10. Other assets
rise relative to total assets |
Perhaps improperly
capitalizing certain operating expenses |
| 11. Gross plant
and equipment increases sharply relative to total assets |
Perhaps capitalizing
maintenance and repair expense |
| 12. Gross plant
and equipment declines sharply relative to total assets |
Failing to invest
in new plant and equipment |
| 13. Accumulated
depreciation declines as gross plant and equipment rises |
Failing to take
sufficient depreciation charge - inflating operating income |
| 14. Goodwill rises
sharply relative to total assets |
Perhaps tangible
assets were reclassified to goodwil to avoid expensing them
in future periods |
| 15. Accumulated
amortization declines as goodwill rises |
Failing to take
sufficient amortization charge - inflating operating income |
| 16. Growth in
accounts payable substantially exceeds revenue growth |
Failed to pay
off current debts for inventory and supplies - will require
larger cash outflow in future period |
| 17. Accrued expenses
decline relative to total assets |
Perhaps company
released reserves - inflating operating income |
| 18. Deferred revenue
declines while revenue increases |
Either new business
is slowing or company released some reserves to inflate revenue |
| 19. Cost of goods
sold grows rapidly relative to sales |
Pricing pressure
results in lower gross margins |
| 20. Cost of goods
sold declines relative to sales |
Company may have
failed to transfer the entire cost of the product from inventory |
| 21.Cost of goods
sold fluctuates widely from quarter to quarter relative to
sales |
Unstable gross
margin could indicate accounting irregularities |
| 22. Cost of goods
sold declines substantially (Gross margins grow unnaturally) |
Company may be
overstating
ending inventory or purchase returns, or understating purchases
or purchase discounts (e.g. Laribee
case) |
| 23. Operating
expenses decline sharply relative to sales |
Perhaps improperly
capitalizing certain operating expenses |
| 24. Operating
expenses rise significantly relative to sales |
Company may have
become less efficient, spending more for each unit sold |
| 25. Discretionary
expenses decline relative to sales or to previous periods
(e.g) |
Company may be
using accounting maneuvers to meet earnings benchmarks |
| 26. Major portion
of pretax income comes from one-time gains |
Core business
may be weakening |
| 27. Interest expense
rises materially relative to long-term debt |
Higher cash outflow
expected |
| 28. Interest expense
declines materially relative to long-term debt |
Perhaps improperly
capitalizing certain operating expenses |
| 29. Amortization
of software costs grows more slowly than capitalized costs |
Perhaps improperly
capitalizing certain operating expenses |
Statement
of Cash Flows |
| 1. Cash flow from
operations (CFFO) materially lags behind net income (NI) |
Quality of earnings
may be suspect or expenditures for working capital may have
been too high |
| 2. Company fails
to disclose details of CFFO |
Company may be
trying to hide the source of the operating cash problem |
| 3. Cash inflows
come primarily from asset sales, borrowing, or equity offerings |
Signs of weakness,
especially if cash comes exclusively from asset sales, borrowing,
or equity offerings |